מתוך הגיליוטינה
תמונה 1
(כשהאור נדלק, ז'אק ז'אק יושב על הספה. מדבר אל גבאר העומד מול החלון.)
ז’אן ז’אק
אם אתה מתחיל סיפור עם המילה סקס אז יש יותר סיכוי שאנשים ייקראו אותו עד הסוף, אתה מבין? אבל אם אתה מתחיל סיפור עם המילה עץ או שמים או פרח או סביבון אף אחד לא ייקרא אפילו רבע ממנו, אתה מבין, אפילו רבע.
גבאר
אני מבין. מה יש פה לא להבין. אתה רוצה שאני אתחיל סיפור עם המילה סקס.
ז’אן ז’אק
משהו כזה. סקס, שדיים, חמוקיים, דגדגן. דגדגן זה טוב.
גבאר
כמה סיפורים אני יכול לפתוח ככה?
ז’אן ז’אק
מאה. לפחות מאה. אתה קולט?
גבאר
רק לא עץ, שמים, פרח, סביבון. אני אזכור את זה.
ז’אן ז’אק
תזכור את זה טוב טוב.
גבאר
איך בכלל אפשר להתחיל סיפור כזה עם המילה סביבון?
ז’אן ז’אק
אני לא יודע איך אפשר. ביקשתי ממך שאת זה לא תעשה.
גבאר
לא חשבתי להתחיל סיפור במילה סביבון.
ז’אן ז’אק
יופי, יופי.
גבאר
אבל אני תוהה אם אפשר.
ז’אן ז’אק
אתה תוהה מה... אתה תוהה אם אפשר מה?
גבאר
לפתוח סיפור מהסוג הזה במילה סביבון.
ז’אן ז’אק
תגיד לי, מה העניין איתך?
גבאר
איתי?
ז’אן ז’אק
איתך. אתה בסדר? הכול אצלך מאה אחוז בסדר?
גבאר
נגיד שאני מתחיל סיפור ככה, את הסביבון הוא קיבל מאחותו הקטנה והחושנית. משהו כזה, למשל. זה נשמע כמו התחלה של סיפור טוב, הא?
ז’אן ז’אק
אתה רוצה לדעת?
גבאר
מה?
ז’אן ז’אק
אתה באמת רוצה לדעת?
גבאר
לדעת מה?
ז’אן ז’אק
זה חרא. זה חרא של פתיחה.
גבאר
עוד לא שמעת איך אני ממשיך.
ז’אן ז’אק
ואני לא אשמע. מה אתה מספר לי על סביבון שקיבלת מאחותך המזדיינת?
גבאר
זו רק דוגמא. פשוט תהיתי אם אפשר.
ז’אן ז’אק
אז תפסיק לתהות ותפסיק גם עם המילה המצחיקה הזו תהיתי. תהיתי פה, תהיתי שם...
גבאר
אתה לא צריך להתרגז.
ז’אן ז’אק
תהיתי בתחת שלי.
גבאר
אני לא אוהב שאתה מתרגז ככה.
ז’אן ז’אק
מי מתרגז? אתה רואה אותי מתרגז? ככה אני מתרגז?
גבאר
אתה נראה קצת מרוגז.
ז’אן ז’אק
אף אחד לא מרוגז על אף אחד. עכשיו תשב ותכתוב כבר משהו. ואני רוצה כפול שדיים וכפול ירכיים וכפול דגדגנים. ותעשה את זה מהר, לפני שאני סוגר פה.
גבאר
טוב, אני כותב.
(השתהות.)
